מייקל דונלי
 | |||||||||
| מייקל דונלי | |||||||||
| לידה |
4 באוקטובר 1952 (בן 72) נובטו, קליפורניה, ארצות הברית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | מייקל ברוס דונלי | ||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
מייקל ברוס דונלי (באנגלית: Michael Bruce Donley ; נולד ב-4 באוקטובר 1952) הוא פקיד ממשל אמריקאי בכיר לשעבר, שכיהן, בין שאר תפקידיו, כמזכיר חיל האוויר של ארצות הברית. לדונלי ניסיון של שלושים שנה בקהילת הביטחון הלאומי, כולל שירות בצוותים של הסנאט, בית הנבחרים, הבית הלבן והפנטגון. קודם לכם שימש דונלי כאחראי על המנהלה בלשכת מזכיר ההגנה.[1]
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייקל דונלי נולד בנובטו, קליפורניה. ב-1977 הוא סיים תואר ראשון, וב-1978 תואר שני, שניהם ביחסים בינלאומיים, באוניברסיטת דרום קליפורניה. הוא גם למד בתוכנית למנהלים בכירים בביטחון לאומי באוניברסיטת הארוורד.[1]
דונלי שירת בצבא ארצות הברית בשנים 1972–1975. הוא למד בבית הספר למודיעין של הצבא ב-1972, בבית הספר לצניחה של הצבא ב-1974 ובבית הספר הצבאי לשפות ב-1973. הוא שירת בקורפוס המוטס ה-18 ובקבוצת הכוחות המיוחדים החמישית.[1][2]
שירות ציבורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1978 ובחלק משנת 1979 היה דונלי עורך ה-National Security Record של The Heritage Foundation. לאחר מכן ועד 1981 הוא היה עוזר לענייני חקיקה בסנאט. לאחר מכן ועד 1984 הוא היה חבר הצוות המקצועי של ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט.[1]
בין השנים 1984–1989 שימש דונלי כמנהל תוכניות הביטחון וסגן המזכיר המנהל של המועצה לביטחון לאומי. כסגן המזכיר המנהל הוא פיקח על חדר המצב של הבית הלבן והיה יושב הראש של הוועדות לנוהלי ניהול משברים ורציפות הממשל. מוקדם יותר, כמנהל תוכניות הביטחון, היה דונלי נציג המועצה לביטחון לאומי במועצה למשאבים ביטחוניים, ותיאם את הפגישות הרבעוניות של הנשיא עם ראש המטות המשולבים. הוא יזם וארגן את הוועדה שמינה הנשיא לניהול הביטחון, שבראשה עמד דייוויד פקארד, ושתיאמה את מדיניות הבית הלבן בנוגע לחוק גולדווטר-ניקולס של 1986, וכתבה את אסטרטגיית הביטחון הלאומי עבור תקופת כהונתו השנייה של הנשיא רונלד רייגן.[1]
ב-1989 מונה דונלי כעוזר מזכיר חיל האוויר לניהול ובקרה פיננסיים. בתפקידו זה הוא היה אחראי על הכנת התקציב של חיל האוויר, הערכת העלויות של מערכות הנשק, ניתוח כלכלי, ומתן שירות פיננסי לכל הסגל של החיל. הוא שימש בתפקיד זהה עד 1993, כאשר הוא מונה כמזכיר חיל האוויר בפועל. בתפקיד זה הוא כיהן שבעה חודשים, עד יולי אותה שנה.[1]
לאחר שסיים לשמש בתפקידיו במחלקת חיל האוויר, היה דונלי לחבר בכיר במכון לניתוח ביטחוני. הוא המשיך להיות פעיל במכון עד 1996, כאשר הוא התמנה כסגן נשיא בכיר של Hicks and Associates, Inc, חטיבה של התאגיד הבינלאומי ליישומים מדעיים (Science Applications International Corporation - SAIC). בעבודתו שם הוא שימש כיועץ מיוחד למחלקת המדינה בענייני בוסניה והרצגובינה.[1]
במאי 2005 מינה מזכיר ההגנה דונלד רמספלד את דונלי כמנהל המנהלה של המחלקה. בתפקידו זה הוא פיקח על 1,300 עובדים שנתנו שירותי מנהלה ותמיכה למטה מחלקת ההגנה בוושינגטון, כולל הפנטגון. הוא היה אחראי על תוכנית בנייה ושיפוצים בהיקף של 5.5 מיליארד דולר.
מזכיר חיל האוויר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 ביוני 2008 המליץ מזכיר ההגנה רוברט גייטס לנשיא ג'ורג' ווקר בוש למנות את דונלי כמזכיר חיל האוויר של ארצות הברית. גייטס גם הודיע שדונלי יהיה המזכיר בפועל החל מה-21 ביוני. ב-2 באוקטובר אותה שנה אישר הסנאט את מינויו של דונלי כמזכיר ה-22 של חיל האוויר.[1] בינואר 2009 האריך הנשיא החדש ברק אובמה את מינויו של דונלי.
כמזכיר חיל האוויר היה דונלי אחראי על תפעולה של מחלקת חיל האוויר, כולל ארגון, הדרכה, הצטיידות ודאגה לרווחתם של יותר מ-300,000 איש ואישה שבשירות פעיל בחיל האוויר של ארצות הברית ובני משפחותיהם, של 180,000 אנשי המשמר הלאומי חיל האוויר וכוחות המילואים של החיל, ושל 160,000 העובדים האזרחיים של החיל. דונלי פיקח על הכנת התקציב השנתי של מחלקת החיל האוויר, שהיקפו עמד על כ-110 מיליארד דולר.[1]
ב-13 באפריל 2009 פרסמו דונלי וראש מטה חיל האוויר נורטון שוורץ בוושינגטון פוסט חוות דעת שתמכה בהחלטתו של מזכיר ההגנה גייטס להפסיק את ייצורו של הF-22 ראפטור. דונלי ציין ש"הדרישות למלאי של מטוסי קרב ירדו והעלויות של מיזם ה-F-22 עלו".[3]
ב-26 באפריל 2013 הודיע דונלי על כוונתו לפרוש מתפקידו כמזכיר חיל האוויר ב-21 ביוני אותה שנה. בעת פרישתו הוא הוחלף על ידי אריק פנינג שמונה כמזכיר בפועל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.svg)